"למרות שאביו ייעד לו עתיד מזהיר בצבא, הרווה ז’ונקור הרוויח את לחמו בסופו של דבר באמצעות מקצוע לא שגרתי, שכלל לא היה זר לו, בשל איזו אירוניה מיוחדת במינה, מאפיין כה חינני, עד כי היה בו כדי להסגיר נימה נשית כלשהי. למחייתו, הרווה ז’ונקור קנה ומכר תולעי משי."